שאלה מצוינת שנוגעת לליבת התחום.
1. הבסיס המשפטי לכתב התביעה: ללא חוות דעת הנדסית עורך הדין שלכם לא יכול לכמת את הנזק, אינו יכול לקבוע שאמנם הנזק נגרם על ידי הנתבע ואינו יכול להציג תשתית ראייתית ועובדות הנתמכות בחוק ובתקני הבנייה. הדו"ח הוא לב ליבו של העניין. עורך הדין שלכם עוטף את הדו"ח בפרוצדורה המחויבת (תקנות סדר הדין ופקודת הראיות).
2. עורך הדין שלכם חייב לעמוד בכלל: "המוציא מחברו עליו הראייה", או במילים פשוטות החובה שלו להבהיר לבית משפט שזכויותיכם שנפגעו היו שלכם מלכתחילה וכי החוק קובע תרופות בקשר אליהן. לא ניתן לטעון דברים ולנמק אותם אלא באמצעות דו"ח מהנדס (ולא רגשות: "אנחנו סובלים ולכן התביעה מוצדקת").
3. ההבדל בין "דוח בדיקה" לבין "חוות דעת מומחה משפטית": בנסיבות שבהם הדו"ח כתוב בבהירות, מנומק וממוסמך לעיתים יהיה זה הנתבע שיודיע שהוא "מוותר" על זכותו להתגונן ויבצע את הדרוש לתיקון הליקויים (או תשלום הפיצויים). לעומת זאת דוחות בדק בית שאינם ערוכים לפי כללי הדין, או שמחירי התיקון בהם מנופחים ללא ביסוס במחירונים או מחירי שוק מקובלים או ביסוס ואסמכתאות לחוק (תקני בנייה) עלולים להידחות על ידי בתי המשפט או לא לקבל את המשקל הנכון למקרה.
4. מינוי מומחה מטעם בית המשפט: שופט מחליט על מינוי מומחה כאשר קיים פער מהותי במחלוקת ו/או המחלוקת מורכבת מידי. צריך לזכור שהשופט אינו מהנדס ולכן, ועל פי תקנות סדר הדין, חובה עליו להיעזר במהנדס במקרים שצוינו בחוק. הדוגמאות רבות אולם השימוש במומחים החל רווח בתביעות שעניינן בתחום הרפואה. שופט אינו רופא ואף אם היה רופא הוא אינו מבין בכל הדיסציפלינות. בקיצור, לפעמים שופט יבחר שלא להביא מומחה, למשל אם סכום התביעה נמוך ואינו מצדיק זאת או אם הסוגייה פשוטה, אבל במרבית המקרים שופט יבחר במומחה מטעמו. מודגש כי גם אם בסופו של יום ימונה מומחה מטעמו, חובתכם כתובעים להמציא חוות דעת שאחרת התביעה עלולה להיפסל על רקע של אי עמידה בתקנות סדר הדין (המוציא מחברו).