שאל את המהנדס
מענה הנדסי מוסמך לציבור

שלום רונן,

ניתן לבדוק את ריכוז המים סמוך לקיר באמצעות פרוטימטר. אם הריכוז בסמוך לקיר שלכם מראה נניח 50% וככל שמתרחקים מהקיר אל מרכז הדירה הריכוז פוחת, נניח ל-40% אזי ניתן להעריך כי הימלטות המים קשורה עם השכן.

אולם כדי לקבוע מובהקות עליכם לבקש לבקר אצל השכן ולבחון את ריכוז המים אצלו במרחק של 1 מטר מהקיר, במרחק 2 מטר מהקיר ובמרחק 3 מטר מהקיר. תמונת הריכוזים תאפשר לקבוע מובהקות, למשל אם מתברר כי הריכוז אצלו גבוה יותר מאצלכם, נניח 60% אזי הוא הגורם לליקוי.

הציגו בפניו את הממצאים והיו קשובים להסבריו. במידה והרטיבות נמשכת לא יהיה מנוס מפנייה לערכאות. הצטיידו בדו"ח מאתר רטיבויות כדי לחזק את בסיס הטענות שלכם.

שלום שמרית,

אכן לפי רפורמת הפרגולות (תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה), פרגולה שעומדת במגבלות הגודל והחומרים פטורה מהיתר בנייה, אך חלה חובה מפורשת בחוק להמציא אישור מהנדס קונסטרוקציה רשום על יציבות המבנה והעיגון ולהגישו לוועדה המקומית בתוך 45 ימים מסיום ההקמה.

דגשים קריטיים:

1. בכל עיר קיימים כללים אחרים בקשר לפרגולה. הכללים האלו נמצאים בקובץ שנקרא "הנחיות מרחביות". אתרו את הקובץ הזה וחפשו את המילה מצללה. שם תוכלו לקרוא על מה שמותר ומה שמאושר לבנות.

2. אתם בדירת פנטהאוז וזה מעולה כי פרגולות בקומה העליונה ביותר מותרת בבנייה. פרגולה בקומות ביניים נאסרה לבנייה במרבית הערים בישראל. אני מקווה שהשכנים שלכם בקומות התחתונות יודעים את זה.

שלום דורון,

שאלה מצוינת שנוגעת לליבת התחום.

1. הבסיס המשפטי לכתב התביעה: ללא חוות דעת הנדסית עורך הדין שלכם לא יכול לכמת את הנזק, אינו יכול לקבוע שאמנם הנזק נגרם על ידי הנתבע ואינו יכול להציג תשתית ראייתית ועובדות הנתמכות בחוק ובתקני הבנייה. הדו"ח הוא לב ליבו של העניין. עורך הדין שלכם עוטף את הדו"ח בפרוצדורה המחויבת (תקנות סדר הדין ופקודת הראיות).

2. עורך הדין שלכם חייב לעמוד בכלל: "המוציא מחברו עליו הראייה", או במילים פשוטות החובה שלו להבהיר לבית משפט שזכויותיכם שנפגעו היו שלכם מלכתחילה וכי החוק קובע תרופות בקשר אליהן. לא ניתן לטעון דברים ולנמק אותם אלא באמצעות דו"ח מהנדס (ולא רגשות: "אנחנו סובלים ולכן התביעה מוצדקת").

3. ההבדל בין "דוח בדיקה" לבין "חוות דעת מומחה משפטית": בנסיבות שבהם הדו"ח כתוב בבהירות, מנומק וממוסמך לעיתים יהיה זה הנתבע שיודיע שהוא "מוותר" על זכותו להתגונן ויבצע את הדרוש לתיקון הליקויים (או תשלום הפיצויים). לעומת זאת דוחות בדק בית שאינם ערוכים לפי כללי הדין, או שמחירי התיקון בהם מנופחים ללא ביסוס במחירונים או מחירי שוק מקובלים או ביסוס ואסמכתאות לחוק (תקני בנייה) עלולים להידחות על ידי בתי המשפט או לא לקבל את המשקל הנכון למקרה.

4. מינוי מומחה מטעם בית המשפט: שופט מחליט על מינוי מומחה כאשר קיים פער מהותי במחלוקת ו/או המחלוקת מורכבת מידי. צריך לזכור שהשופט אינו מהנדס ולכן, ועל פי תקנות סדר הדין, חובה עליו להיעזר במהנדס במקרים שצוינו בחוק. הדוגמאות רבות אולם השימוש במומחים החל רווח בתביעות שעניינן בתחום הרפואה. שופט אינו רופא ואף אם היה רופא הוא אינו מבין בכל הדיסציפלינות. בקיצור, לפעמים שופט יבחר שלא להביא מומחה, למשל אם סכום התביעה נמוך ואינו מצדיק זאת או אם הסוגייה פשוטה, אבל במרבית המקרים שופט יבחר במומחה מטעמו. מודגש כי גם אם בסופו של יום ימונה מומחה מטעמו, חובתכם כתובעים להמציא חוות דעת שאחרת התביעה עלולה להיפסל על רקע של אי עמידה בתקנות סדר הדין (המוציא מחברו).

שלום הילה וגיל,

ככל שאתם יודעים לקבוע בעצמכם שהשיפוץ כלל החלפה של צנרת המים, תשתיות הביוב והניקוז והחלפת החיווט החשמלי אתם בדרך כלל לא זקוקים לבדק בית.

בעניין זה שלוש הסתייגויות חשובות שעליכם לשקול:

האחת: אין לכם ידיעה על מצב הרכוש המשותף. כדאי לכן לשוחח עם ועד הבית ולוודא כי אין הוצאה משמעותית העומדת בפתח (טיח חיצוני, אבני ציפוי, מערכת סולרית, מעלית, חדר מכונות וכדומה).

השנייה: בדיקת החוסן המבני. בניין משנות ה-80 אינו עומד בתקנים לרעידות אדמה ובאזורים מסוימים הוא גם נתון להידרדרות כתוצאה מאקלים קיצוני (למשל קירבה לים ולאוויר הים המלוח). את זה לא תוכלו לעשות לבד ועליכם יהיה להיוועץ במהנדס קונסטרוקציה.

השלישית: בחוזה אתם חותמים "שבדקתם". ובעצם הצהרתכם זו אתם מוותרים על כל טענה ומשחררים את המוכר מאחריות לליקויים אולי בכל זאת קיימים בנכס ורק מהנדס בדק בית יכול למוצאם.